יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  למה דווקא שפמ  |  צוות הפסיכולוגים  |  פורום-צוות המומחים  |  טפסים  |  יצירת קשר  
איך זה ייתכן שהילד שלנו הנבון והמקסים פשוט ' מצפצף' עלינו. שוב ושוב אנחנו מבקשים ממנו לא להתחצף / לא לריב עם אחותו / להכין שיעורים / להכנס לאמבטיה – והוא בשלו. אל דאגה. אתם לא היחידים. ילדים רבים אינם 'ממושמעים' ולהלן מספר סיבות להתנהגות זו: - ילדים מונעים פעמים רבות מתוך דחף רגעי. פועלים לסיפוק צרכים מיידיים ומתקשים לווסת את רגשותיהם. - ילדים לרוב לא מודעים למגוון השיקולים והאילוצים של ההורים וסביבתם הקרובה, אשר בגינם הם אינם מקבלים את מבוקשם. בהקשר זה נהוג לומר כי ילדים הם צופים מצוינים אך פרשנים גרועים. - ילדים לעתים קרובות אינם מבינים מדוע אסור להתנהג בצורה אלימה או מאוד לא נעימה. הם בעלי חשיבה אגוצנטרית ומרוכזים בעולמם ולכן נראה להם טבעי או הגיוני להתפרץ או להשתולל כאשר נשללת מהם האפשרות להשיג את מבוקשתם .- לעתים ילדים סבורים שהתנהגותם יכולה לשרת את מטרותיהם. כלומר, הם חושבים שאם הם יבכו, יאיימו או ירביצו, יגדל הסיכוי שיקבלו את מבוקשם. סברה זו פעמים רבות מחוזקת על-ידי ההורים והסביבה הקרובה, אשר נכנעים לדרישות הילד ובכך מגבירים את צפיותיו לתגמול בכל פעם שיגיב בתוקפנות.

הילדים שוב לא שומעים בקולנו .. מדוע זה קורה? מה לעשות? איך זה ייתכן שהילד שלנו הנבון והמקסים פשוט ' מצפצף' עלינו. שוב ושוב אנחנו מבקשים ממנו לא להתחצף / לא לריב עם אחותו / להכין שיעורים / להכנס לאמבטיה – והוא בשלו. אל דאגה. אתם לא היחידים. ילדים רבים אינם 'ממושמעים' ולהלן מספר סיבות להתנהגות זו: - ילדים מונעים פעמים רבות מתוך דחף רגעי. פועלים לסיפוק צרכים מיידיים ומתקשים לווסת את רגשותיהם. - ילדים לרוב לא מודעים למגוון השיקולים והאילוצים של ההורים וסביבתם הקרובה, אשר בגינם הם אינם מקבלים את מבוקשם. בהקשר זה נהוג לומר כי ילדים הם צופים מצוינים אך פרשנים גרועים. - ילדים לעתים קרובות אינם מבינים מדוע אסור להתנהג בצורה אלימה או מאוד לא נעימה. הם בעלי חשיבה אגוצנטרית ומרוכזים בעולמם ולכן נראה להם טבעי או הגיוני להתפרץ או להשתולל כאשר נשללת מהם האפשרות להשיג את מבוקשתם .- לעתים ילדים סבורים שהתנהגותם יכולה לשרת את מטרותיהם. כלומר, הם חושבים שאם הם יבכו, יאיימו או ירביצו, יגדל הסיכוי שיקבלו את מבוקשם. סברה זו פעמים רבות מחוזקת על-ידי ההורים והסביבה הקרובה, אשר נכנעים לדרישות הילד ובכך מגבירים את צפיותיו לתגמול בכל פעם שיגיב בתוקפנות. אז מה לעשות? לוותר? להלחם? להתפשר? ובכן, חשוב מאד להפגין סמכות ולהציב גבולות בנושאים שאותם ההורים והחברה רואים כבעלי חשיבות. ילדים המתוגמלים על התנהגות לא ממושמעת לומדים במשך הזמן שזוהי הדרך הטובה ביותר להשיג את מבוקשם ולפתור בעיות. ככל שעובר הזמן נוצרת אצלם התניה בין התנהגותם לציפיה לתגמול, וקשה יותר ויותר לעצור התניה זו. חשוב לזכור שילדים זקוקים לסמכות שתרסן את דחפיהם. הם מרגישים מוגנים יותר כשההורה 'תוחם' אותם, מתווה להם מותר ואסור, ובאופן זה מאפשר להם לחוש מאורגנים ובטוחים יותר. יתרה מזאת, פעמים רבות הדחף של הילד אינו מבטא צורך אמיתי. לדוגמא: ילדים תובעים דבר מה כגון ממתק, בגד או צעצוע אך לא באמת זקוקים לו. מאחורי תביעה זו יכול להסתתר מצב של עייפות, צורך להרגיש שייך, או להרגיש אהוב ומקובל. אם ההורה ידע לזהות צורך זה, הוא יתן מענה אמיתי ושלם יותר לילד . בנוסף אם לא מרסנים את הדחף, הילד יתרגל לקבל כל הזמן את מבוקשו. ככל שיגדל הוא יתקשה לשלוט בתגובותיו ולווסת את רגשותיו. הדבר עלול להוביל בעתיד להתנהגות הרסנית ואף אנטי חברתית, הן כלפי סביבתו הקרובה והן כלפי החברה. אם הסביבה לא תשים גבול להתנהגות האלימה של הילד ותבהיר לו מה לא בסדר בהתנהגותו וכיצד צריך להתנהג, הוא לא ילמד זאת לבד, או שילמד זאת בדרך הקשה, או שיפתח דפוסי התנהגות לא נורמטיביים שיקשו עליו להשתלב בהמשך בחברה וכן עלולים לגרום לו בבעיות בזוגיות, בעבודה ואף להסתבכויות עם החוק. אין משמעות הדבר שאין לתת לילד לבחור, לקבל החלטות, להביע רצונות והעדפות. חשוב לתת לו מקום לעשות את כל אלו, וללכת לקראתו בחלק מהנושאים. אולם בנושאים חשובים, בפרט אלו שקשורים לבריאות, בטיחות, ביטחון וערכים אותם ההורים רואים כחשובים – מומלץ להציב בפניו גבולות ברורים, ולהבהיר לו שההורים שאחראים עליו, מהווים סמכות עבורו. נשמע קל להגיד וקשה לביצוע? נכון. אבל עקביות, נחישות, ואם צריך גם מספר פגישות של יעוץ אישי וקבלת טיפים קונקרטיים – בהחלט יכולים לסייע. מאת: אביקם ששון, פסיכולוג חינוכי מומחה.