יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  למה דווקא שפמ  |  צוות הפסיכולוגים  |  פורום-צוות המומחים  |  טפסים  |  יצירת קשר  
אבחון כוללני המשלב את התחום הפסיכולוגי והדידקטי. האבחון כולל הערכת היכולת השכלית של הילד תוך התייחסות למימדים הרגשיים ומספק תמונה אטרקטיבית ביחס ליכולותיו. האבחון מתבצע על ידי פסיכולוגים ומוכר על ידי משרד החינוך לצורך התאמות בבחינות בכל הרמות ומסגרות (בנוסף להתאמות לבגרויות).

מרכיבי האבחון האבחון משלב שני תחומים: אבחון דידקטי יחד עם אבחון פסיכולוגי. · אבחון דידקטי: באבחון זה בוחנים את תפקודי השפה והלמידה, מנגנוני הלמידה, תפקוד גרפו-מוטורי, תפקודי זיכרון וכן מעריכים תפקודי קשב, פונקציות ניהוליות ויכולות חשיבה. באופן מיוחד בוחנים האם קיימת לקות למידה כלשהי. במידת הצורך, יופיעו המלצות להתאמות בלמידה, להמשך טיפול וכן תוכנית טיפולית להוראה מתקנת. · אבחון פסיכולוגי: אבחון שכולל הערכה של התחום הקוגניטיבי (שכלי) והתחום הרגשי. בתחום הקוגניטיבי מתבצעת הערכה של האינטינלגנציה. בתחום הרגשי מתבצעת הערכה של הקשיים, היכולות החברתיות, הכוחות, התפיסה העצמית, תפיסת המציאות ועוד. המלצות האבחון ידונו בסוג הטיפול המתאים, המסגרות החינוכיות המתאימות ועוד. ביצוע האבחון הגורמים המקצועיים הרשאים לערוך אבחון פסיכודידקטי הם: · פסיכולוג יחד עם מאבחן דידקטי: כל אחד מאנשי המקצוע בודקים את תחום המומחיות שלהם ובסוף נכתב דו"ח אינטגרטיבי עם מסקנות וסיכום משותפים. · פסיכולוג חינוכי שעבר הכשרה מיוחדת בתחום האבחון הדידקטי אחרי שעבר הכשרה בתחום הפסיכולוגי. שאלת העיתוי המומלץ לעריכת אבחון פסיכודידקטי, קשורה בשאלה מתי מומלץ לערוך אבחון דידקטי בלבד. התשובה לכך תלויה בסיבת הפניה לאבחון. סיבות אפשריות לפניה לאבחון פסיכו-דידקטי (כלומר, אבחון שמוסיף את המרכיב הפסיכולוגי על המרכיב הדידקטי בלבד) : · במידה ומעורבים גורמים רגשיים בולטים בקשיים של התלמיד, יש מקום לערוך הערכה פסיכודידקטית משום שזו מתייחסת גם לתחום הרגשי. · במידה וקיימת שאלה לגבי יכולת ההבנה או האינטלגנציה של הילד, מומלץ לערוך הערכה פסיכודידקטית, משום שבזו בודקים את האינטלגנציה. · במידה וישנה שאלה לגבי המסגרת החינוכית המומלצת, ניתן להיעזר באבחון פסיכודידקטי כדי לענות על כך. · במידה וסוג ההתאמה לבחינה הרצוי הוא מדרגה 3 (שינוי מהות המבחן או מבחן בעל-פה), יש לערוך אבחון פסיכודידקטי. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש יתרון מסוים לאבחון דידקטי (ללא החלק הפסיכולוגי). למשל, כאשר רוצים לקבל תוכנית מפורטת לעבודה בהוראה מתקנת יש מקום לאבחון דידקטי. בנוסף, כאשר החלק הרגשי הוא מישני יחסית לבעיית הלמידה, מיותר לערוך את החלק הפסיכולוגי שבאבחון. יחסי הכוחות בין מאבחנים דידקטיים לבין פסיכולוגים לעתים מתנהל ויכוח בין שני התחומים המקצועיים, בעיקר בין פסיכולוגים חינוכיים לבין מאבחנים דידקטיים, ולרגעים כל אחד מהצדדים טוען, כי רק הוא זה שיש לו מונופול אמיתי על היכולת לאבחן לקות למידה באופן רחב ומדויק. יש הטוענים כי טענה זו נובעת מטעמים פוליטיים של ניסיון לצמצם את תחום הפעילות של התחום המקצועי השני. עם זאת, נראה כי לכל תחום מקצועי יש יכולות ויתרונות שונים, כאמור. לפיכך, במידה ויש קושי לבחור את סוג האבחון הרצוי (דידקטי או פסיכודידקטי), נראה כי חשוב לבחור אנשי מקצוע אמינים ומקצועיים (בין אם פסיכולוג ובין אם מאבחן דידקטי), השומרים על רמה אתית גבוהה. בחירה כזו תבטיח שאם יעלה הצורך, הילד יופנה להרחבה של האבחון אצל איש מקצוע אחר (למשל, הפסיכולוג יכול להפנות להרחבה אצל מאבחן דידקטי, או המאבחן יכול להפנות להרחבה של התחום הפסיכולוגי).