יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  למה דווקא שפמ  |  צוות הפסיכולוגים  |  פורום-צוות המומחים  |  טפסים  |  יצירת קשר  
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא תופעה מוזרה במקצת ושנויה במחלוקת. מצד אחד זוהי תופעה מובהקת ומצד שני אין הסבר או תיאוריה משותפת לכל אנשי המקצוע. יש הסברים רבים, טיפולים רבים ושונים והרבה מאד אינפורמציה לא נכונה. בעבר חשבו שמדובר בהפרעה של ילדים ומתבגרים אך מחקרים חדשים מראים שההפרעה לא נעלמת עם השנים. מה שכן קורה הוא שהסובלים מן ההפרעה מוצאים לעצמם את הסביבה בה יוכלו לפעול באפקטיביות, לצמצם את המגבלות של ההפרעה ולנצל את היתרונות שלה (אנרגיות מעל הממוצע, היעדר שחיקה בנושאים שמעניינים אותם, נאמנות והתמסרות, תפקוד מעל הממוצע במצבי לחץ, תשומת לב לפרטים, אומץ לב ולקיחת סיכונים, יצירתיות מחשבתית).

מה זה בעצם הפרעת קשב וריכוז? הפרעת קשב וריכוז, ADHD, מוגדרת כהפרעה ביכולת לעבד, למיין ולהתמקד בגירויים המתאימים והרצויים ביותר מתוך כלל הגירויים התחושתיים או הרגשיים בזמן נתון. ההפרעה נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, היא אינה מצב רוח חולף או בעיית התנהגות. לעיתים בולט בהפרעה גם המרכיב ההיפראקטיבי (פעלתנות תנועתית). האבחנה מתבססת על שלושה תחומים: 1. רציפות הקשב – קושי לשמור על רציפות הקשב. 2. אימפולסיביות – אי יכולת לא להגיב. 3. היפראקטיביות – מוטוריקה. המשותף לשלושת התחומים הוא גירוי-תגובה. המוח לא יכול לא להגיב לגירויים מהסביבה. לאדם ללא הפרעה אין כל קושי למקד את הקשב ולא להגיב. למשל כאשר אנחנו רוצים להקשיב למורה ויש צפירת מכונית בחוץ, אנחנו יכולים להתעלם מהצפירה, לא להגיב לרעש ולהתמקד בשיעור. המצב מורכב עוד יותר כי בעלי הפרעת הקשב מתקשים גם לא להגיב לגירויים מבפנים, ואז מקבלים שרשראות אסוציאטיביות – מילה גוררת מילה, מחשבה גוררת מחשבה. היפראקטיביות – לא רק הקשב מופנה, גם המוטוריקה (תנועתיות). יש אי-שקט מוטורי, אי יכולת לא להגיב מוטורית. סימפטומים נוספים 1. רציפות מאמץ – יכולים לעשות מאמץ אך לא לאורך זמן. קושי לסיים משימות. 2. אי יכולת לדחות סיפוקים. 3. קושי בהתנהגות תחת כללים – קושי לחיות במסגרת עם כללים או סמכות. 4. הנמכה במודעות לקשר בין פעולה לתוצאה. זה נקרא למידה – לא לומדים את הקשר בין מעשה ותוצאה ואז חוזרים על ההתנהגות כל פעם מחדש, למרות התגובה הלא נעימה. 5. בד"כ מתקיים עם הפרעות נוספות כמו ליקויי למידה. 6. כרוני – יציב. נשאר קבוע במהלך החיים. לסיכום: אילו היינו מנסים לתכנן את הסביבה שהכי לא מתאימה לבעלי הפרעת קשב וריכוז, היינו מתכננים משהו דומה מאד לבית-ספר. בית הספר דורש מהם לעשות את הבלתי אפשרי מבחינתם: למקד קשב לגירוי אחד בלבד ולהתעלם מארבעים גירויים נוספים, במשך 7 שעות כל יום. שכיחות – ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5-10% מאוכלוסיית הילדים. מספר הבנים המאובחנים הוא פי 3 ממספר הבנות. הסיבה לכך היא שאצל הבנות שכיחה יותר הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות (ADD). קושי באבחון – הקושי לאבחן את ההפרעה נובע מכך שסביבת האבחון הפסיכולוגי, כלומר ישיבה של אחד על אחד, חדר שקט ונטול גירויים ומתן גירויים לא-מוכרים ומאתגרים, היא בדיוק הסביבה בה בעלי ההפרעה מתפקדים הכי טוב. לפיכך הדרך לאבחן את ההפרעה היא שילוב של כמה כלים אבחוניים כמו מבחן TOVA , תצפיות של ההורים, מורים ואנשים בסביבתו של הילד כולל דיווח עצמי ועריכת מבחנים נוירופסיכולוגיים. חשוב לציין, לא כל ילד שובב סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא כל תלמיד עם קשיים זקוק לריטלין וריטלין לא יכול לפתור בעיות התנהגותיות. טיפול – ישנם ויכוחים רבים סביב הטיפול. האם לקחת ריטלין או לא? מה עדיף, ריטלין או קונצרטה? האם תרופות הומאופתיות עוזרות? האם ישנו טיפול התנהגותי/פסיכולוגי שיכול לעזור? אנסה לענות על השאלות בקצרה. הסיבה לפופולאריות הרבה של הטיפול התרופתי (בעיקר ריטלין) היא התוצאות הטובות שלו, 70% אפקטיביות. מכיוון שהשפעות ההפרעה לא ניכרות כל-כך בגיל מבוגר (אחרי ביה"ס) יצא לתרופה שם לא טוב כאילו היא לא יעילה. יש גם הטוענים שמכיוון שהתרופה לא מביאה לריפוי אלא רק מטפלת בסימפטומים ההתנהגותיים, לא כדאי להשתמש בה. מנגד ידוע כי החומר הפעיל בתרופות קונצרטה וריטלין (מתילפנידט) נמצא בשימוש למעלה מ-50 שנה וזוהי אחת התרופות הנחקרות ביותר, עד כה ללא ממצאים כלשהם המעידים על נזקים לטווח ארוך. המצדדים בתרופה טוענים כי היא מסייעת לעבור את ביה"ס בתוצאות טובות ותורמת לתלמיד שהיה מתקשה להגיע להישגים ללא התרופה. כתוצאה מכך משתפרים גם חיי החברה והמשפחה שלו. ההבדלים בין התרופות השונות הם לא בחומרים אלא במהירות הספיגה שלהם בגוף. לרטלין ספיגה מהירה יותר ואילו קונצרטה נספג לאט יותר לאורך מספר שעות רב יותר. הן ניתנות לפי מרשם רופא בלבד. ישנם בשוק טיפולים נוספים כגון טיפול הומאופתי או פסיכולוגי ואפילו תוכנת מחשב שפותחה לאחרונה. הטיפול הפסיכולוגי עשוי להועיל בתנאי שיהיה ממוקד מאד ובכל מקרה הוא מומלץ בנוסף לנטילת התרופות. לגבי טיפול הומיאופתי אני פשוט לא יודע מספיק כדי להמליץ, אבל אם יש לכם התנגדות חזקה לתרופות אולי כדאי לשקול טיפול כזה. טיפ לסיום – אתם מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ומתלבטים האם לקחת ריטלין או לא? כדאי לדבר עם ילדים אחרים הסובלים מאותה הפרעה ולברר איתם האם זה עוזר ומה תופעות הלוואי. כדאי לא להסתמך על טוקבקים ברשת שמלאים באי דיוקים, טעויות ואינטרסים של קבוצות שונות.